רש"י על חולין צ״ה א:ו׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור חולין צ״ה א:ו׳
6 אָמַר רַב: בָּשָׂר, כֵּיוָן שֶׁנִּתְעַלֵּם מִן הָעַיִן – אָסוּר. מֵיתִיבִי: רַבִּי אוֹמֵר: מָקוֹלִין וְטַבָּחֵי יִשְׂרָאֵל, בָּשָׂר הַנִּמְצָא בְּיַד גּוֹי – מוּתָּר. נִמְצָא בְּיַד גּוֹי – שָׁאנֵי.
פירוש רש"י על חולין צ״ה א:ו׳
6 שנתעלם מן העין - שהיה שעה אחת שלא ראהו ואפילו היה מונח על שלחנו:
7 נמצא ביד עובד כוכבים שאני - שהיתה בחזקת המשתמר והוא לא שחטה וטרפה לא מכרו לו למוכרה כאן אבל בשר המונח שמא עורבים חלפוהו: